החלטה בתיק עמ"ת 4640-03-12

כנגד העורר ושלושה אחרים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, פריצה לרכב, גניבה מרכב, החזקת מכשירי פריצה, הסתייעות ברכב לעבור עבירה ועוד. יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרם של העורר וחבריו עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדם, ובכל הנוגע לעורר נקבע, כי ישנן ראיות לכאורה לגבי חלק מעובדות כתב האישום, כי קמה עילת מעצר כנגדו, וכי בנסיבות העניין יש מקום לשחררו בתנאי מעצר בית מלאים, בבית אביו שבשבט אבו כף.

לטענת ב"כ העורר, אין ראיות לכאורה ואף אין עילת מעצר ועל כן ביקש, להורות על שחרורו של העורר ללא תנאים.

מכתב האישום עולה, כי בתאריך 23/2/12, או בסמוך לכך, קשרו העורר וחבריו קשר להתפרץ לכלי רכב ולגנוב מתוכם. בהמשך לקשר הזה, בתאריך האמור, בסמוך לשעה 21:45, נטען כי ביצעו ניסיון להתפרץ לרכב מסוג פיאסטה, ומשלא הדבר בידם התפרצו לרכב משטרה וגנבו מתוכו מכשיר קשר משטרתי. העורר ושותפיו נתפסו זמן קצר לאחר מכן בדרכם לתל שבע, וכאשר אחד השותפים נהג ברכב ללא רישיון נהיגה. ברכב נתפס מכשיר הקשר שנגנב וכן כלי פריצה.

מתוך עיון בתיק החקירה עולה, כי לא נפלה כל טעות בהחלטת בימ"ש השלום עת קבע כי ישנן ראיות לכאורה הקושרות גם את העורר לביצוע עבירת ההתפרצות לרכב המשטרתי. מהראיות שבתיק החקירה עולה, כי לאחר שהנאשמים 1 ו- 2 ניסו לפרוץ לרכב פורד הפיאסטה, ללא הצלחה, הם חברו לעורר ולנאשם 4 ולאחר מכן, העורר והנאשם 4 המתינו ברכב בעוד הנאשמים 1 ו- 2 פרצו לניידת המשטרתית וביצעו את הגניבה מתוכה. לאחר מכן, חזרו הנאשמים 1 ו- 2 לרכב בו היו הנאשם 4 והעורר, וביחד נסעו מהמקום. הראיות המצביעות על עובדות אלה מבוססות בעיקרן על דוחות השוטרים אשר תצפתו במקום האירוע והבחינו במתואר לעיל. די בדוחות השוטרים כדי לבסס את הראיות לכאורה, ובשלב זה, אין בכפירתו המוחלטת של העורר כדי לאיין את הראיות לכאורה. מה גם, שכל אחד מהשותפים מסר גרסה אחרת, כאשר למשל אחד השותפים טען שכלל איננו מכיר את העורר, בעוד ברור שכולם עמדו ביחד, מתגוררים בסמוך אחד לשני ובוודאי מכירים זה את זה.

גם לא מצאתי שיש מקום להתערב בהחלטת ביהמ"ש באשר לעילת המעצר. אכן, אין במקרה זה עילת מעצר סטטוטורית, אולם, משמדובר בעבירת רכוש שבוצעה לאחר תכנון מוקדם, ובחבורה, הרי שניתן לומר שישנה עילת מעצר, אם כי ביהמ"ש גם צדק כאשר סבר שעילת המעצר לגבי העורר ולגבי הנאשם מס' 4, הינה מינורית.

בנסיבות אלה, בחן ביהמ"ש את אפשרות שחרורו של העורר בתנאים ומצא, כי ניתן להסתפק בשחרורו באחריות אביו ובתנאי מעצר בית בבית אביו שבשבט אבו כף.

לא הוצעה חלופה אחרת, כך שלא היה גם לבחון חלופה אחרת ולנוכח כל האמור, אינני סבורה כי החלטת ביהמ"ש מוטעית או שיש להתערב בה.

הערר נדחה.

'<#3#>

ניתנה והודעה היום כ'  אדר תשע"ב, 14/03/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי: טובה שרגא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: